בג"ץ
אקדים להסביר מה כוונת צדק בבית דין גבוהה לצדק, בג"ץ.
בראשית י"ח:כ"ה (פ' וירא לפני הפיכת סדום אברם אומר להקב"ה)
חָלִ֨לָה לְּךָ֜ מֵעֲשֹׂ֣ת ׀ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה לְהָמִ֤ית צַדִּיק֙ עִם־רָשָׁ֔ע וְהָיָ֥ה כַצַּדִּ֖יק כָּרָשָׁ֑ע חָלִ֣לָה לָּ֔ךְ הֲשֹׁפֵט֙ כׇּל־הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה מִשְׁפָּֽט׃
לע"ד רואים מפה שיש משפט\צדק אנושי (לא אלוהי. שהרי אברם מוכיח את הקב"ה שהתכנית שלו כביכול, לא עומד במבחן הצדק האנושי ).
בשמות י"ח:כ"א (פ' יתרו לפני מתן תורה. עצת יתרו)
וְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכׇּל־הָ֠עָ֠ם אַנְשֵׁי־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹקים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃
לע"ד גם מפה רואים שיש משפט\צדק אנושי (לא אלוהי\אנשים פשוטים יכולים לשפוט, ויש גם רעיון של בית משפט עליון (שרי אלפים). יש סכנה גדולה למשפט אם השופט יאהוב בצע.
לכאורה זה הדבר הקל מה ניתן לבדוק בשופט.
האם הוא שונא בצע. למשל קל לבדוק אם מישהו אוהב לקבל סיגרים-ושמפניה. האם הוא מנסה לקבל טובת הנאה או שהוא בורח ממנה.
בהמשך רואים מצווה ברורה לדאוג לצדק.
דברים ט"ז:י"ח. פ' שופטים.
שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכׇל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר ד אֱלֹקיךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק׃
לפני מצווה על מלך או שלטון אחר. התורה מורה כאן על הקמת בית משפט. והמשפט לא יהיה רק לעשות סדר אלא בעיקר לעשות צדק. בפסוקים הבאים מפרשים מה זה צדק.
לֹא־תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט (צריך להיות ישר ואמיתי. בדומה ל כִּֽי־יְשָׁרִ֞ים דַּרְכֵ֣י ד" וְצַדִּקִים֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔ם וּפֹשְׁעִ֖ים יִכָּ֥שְׁלוּ בָֽם׃(הושע י"ד:י)
) לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים (ללא אפליה, אף אחד מעל החוק, ללא פרוטקציה) וְלֹא־תִקַּ֣ח שֹׁ֔חַד כִּ֣י הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם׃
יש משפט צדק. והאויבים הגדולים שלו (לא הרשע, והחבר לא הצדיק ואפילו לא החכם) שוחד, אפלייה ופרוטקציה.
צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ ..׃
איך תרדוף? מצוות עשה!! ) כ"א לרס"ג) למנות שומרי סף בלתי תלויים עם שיניים. יועץ משפטי בלתי תלוי. לא למינו מקורבים ופוליטיים. ניהול תקין, ללא פרוטקציות. ו…בג"ץ עם שיניים.
מקובל שיכולים להגיד שיש חוסר כזה או אחר בשופט כזה או אחר או פשיטה כזו או אחר. אבל אסור לברוח מהעיקר שצריכים למנוע שחיתות ושיהיה מנהל תקין.
ישעיהו א כג
…שָׂרַ֣יִךְ סוֹרְרִ֗ים וְחַבְרֵי֙ גַּנָּבִ֔ים כֻּלּוֹ֙ אֹהֵ֣ב שֹׁ֔חַד וְרֹדֵ֖ף שַׁלְמֹנִ֑ים יָתוֹם֙ לֹ֣א יִשְׁפֹּ֔טוּ וְרִ֥יב אַלְמָנָ֖ה לֹֽא־יָב֥וֹא אֲלֵיהֶֽם׃
אפשר להבין שחרבן בית ראשון היה בגלל שוחד.
שלטון מלך או בכלל שלטון. רק אם תרצו, (לפי הפשט והארבבל)
דברים י"ז:י"ד
וְאָמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכׇל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתָֽי׃ שׂ֣וֹם תָּשִׂ֤ים עָלֶ֙יךָ֙ מֶ֔לֶךְ
י"ט.
לִ֠שְׁמֹ֠ר אֶֽת־כׇּל־דִּבְרֵ֞י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את וְאֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה לַעֲשֹׂתָֽם׃
המלך לא מעל החוק.
אז מה יש לנו.
קודם צדק.
אחרי כן משפט, מותנת בצדק.
ואחרי כן שלטון, מותנת במשפט ובצדק.
הצדק והמשפט מעל השלטון ואפילו מעל הדמוקרטיה. הדמוקרטיה תולדה של הצדק ולא הפוך.
סמכויותיו של בג"ץ מוגדרות בחוק יסוד: השפיטה, בסעיף 15(ג) ו-(ד):
(ג) בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר
זאת אומרת מישהו צריך לדאוג לצדק וזה בג"ץ.
ביקורת שיפוטית על החלטות הממשלה נחשבת לכלי חיוני בשמירה על זכויות האדם וכגורם מאזן לכוחה של הרשות המבצעת. ומקובלת בכל הדמוקרטיות.
ביקורת שיפוטית על החלטות וחוקי הכנסת מקובלת במרבית המדינות הדמוקרטיות (לרבות ישראל(.
בשניהם מפריעה אם יהיו השופטים מינויים פוליטיים.!!! הפוליטיקאים עלולים להעדיף למנות אפסים כמפקחים, כדי שיכולים לבזוז הקופה, ולעבוד בצורה לא תקינה. בדומה (ומבקש מחילה, אולי זה בנאדם נעים מדי לפסול אחרים, אבל זה תפקידו).
ב 2018 אישרה הממשלה את מינויו של הרב פרופ למטמטיקה לדניאל הרשקוביץ לנציב שירות המדינה. תפקיד שאמור למנוע מינויים לא רטויים שיש בה (ספק של(, אי התאמה, ניגוד עניינים. פסול בתהליך המינוי. העדפה מטעמים לא ענייניים או פסולים וכו'.
לטעמי הוא אפס בתפקיד זה. דהיינו חותם גומי. דהיינו שומר סף שלא שומר סף, במקוםפ שהיו הרבה מקרים שהי ראוי לפסול. . הוועדה למינויו בראשות השופט חנן אפרתי אישרה את המינוי אך גינתה את ניסיונו בעבר למנות את מזכ"ל הבית היהודי למנכ"ל משרד המדע. כמו כן קבעה הוועדה כי השכלתו של הרשקוביץ אינה רלוונטית לתפקיד.)
מבקר המדינה, שהוא מינוי הכנסת. לא הרבה יותר טוב. דהיינו גם מינוי יחסית פוליטי. וכנראה נבחר על ידי הקואליציה בתקווה שלא יעשה להם חיים קשים.
תחת הנהגתו של הנשיא אהרן ברק אימץ בג"ץ 2 דברים.
אקטיביזם שיפוטי ,יצרה מצב שבו "בית המשפט העליון הרחיב את תחומי ההתערבות שלו. טיעונים בעד.
- מחובתו של בית המשפט לבקר את מוסדות השלטון האחרים ולהציב להם גבולות ברורים, כחלק משיטת ה"איזונים והבלמים" שהיא נדבך מרכזי בעקרון הפרדת הרשויות הדמוקרטי.
- לבית המשפט תפקיד חשוב בפיתוחה ושמירתה של תרבות מנהל תקין במדינה.[10
- לפי חז"ל איפה שאין אנשים, השתדל להיות איש. צריך מבוגר אחראי.
בנוסף אותו בגץ בראשות של ברק הוביל את
המהפכה החוקתית , ולפיה פסקאות ההגבלה שבשני חוקי יסוד, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, מקנות לבתי המשפט סמכות להכריז על ביטול של חוקים שעומדים בסתירה לחוקי יסוד האלה. כמו במרבית המדינות הדמוקרטיות .
בנוסף, גם חוקים שקדמו לחוקי היסוד ואינם כפופים לפסקאות ההגבלה, פורשו לפי עקרון המידתיות: הסמכות המוקנית בהם לפגיעה בחירויות הפרט כפופה לכך שהפגיעה אכן צפויה להוביל להשגת המטרה, שלא יהיה ניתן להשיגה באמצעות פגיעה פחותה יותר, ושיש יחס ראוי בין חומרת הפגיעה לבין גודל התועלת. במקרים שבהם סברו שופטי בג"ץ כי החלטה של גורמי הממשל אינה ממלאת תנאים אלה הם פסלו אותה.
יש שמייצרים רושם כאילו בית המשפט הוא גורם מרכזי, אך בפועל, הנטייה המובהקת של בג״ץ היא להימנע מלהתערב בהכרעות שלטוניות. ותחומי ההתערבות נראים רחבים יותר מכפי שהם למעשה.לצערי.
משנת 1992 ועד 2018, התערב בית המשפט רק ב-18 חוקים (פחות מחוק בשנה).לשם השוואה – באותה תקופה בארה"ב ב-50 חוקים פדרליים; בגרמניה – ב-206 (!) מעשי חקיקה פדרליים.
אופן פעולתו של בג"ץ
עתירה עשויה להיות מוגשת כנגד מעשה או מחדל של רשות מרשויות המדינה (הממשלה, הכנסת וכדומה), שלדעת העותר עומדים בסתירה לעקרונות הצדק או לחוקי המדינה. רק מיעוטן של העתירות לבג"ץ מתקבלות. מספרן הרב של העתירות מטיל עומס על שופטי בית המשפט העליון.
יש התוקפים את בג"ץ על פסקי-דין שמטיל בג"ץ על פעולתה של מערכת הביטחון בעקבות עתירות של פלסטינים ועמותות המייצגות את ענייניהם.
ומאידך, תוקפים את בג"ץ על כך שהוא מקבל כמעט תמיד את עמדות מערכת הביטחון, גם כאשר יש בכך פגיעות חמורות בזכויות האדם.
בקיצור עמותת בצלם תוקף משמאול ורגבים מימין.
למשל בית הדין מאפשרת לפעמים הריסת בית מחבל מתאבד. שלע"ד נגד עיקרון הצדק הפשוט (של "איש בחטאו" בדומה של "השופט כל הארץ לא יעשה משפט"). אז לע"ד ניתן לחלוק על פסקי בג"ץ, דהיינו, להגיד אם הייתי שופט הייתי מחליט אחרת. אבל עדיין לכבד את פסיקותיו.
לפי סקר אמון הציבור. בית המשפט העליון ירד מאמון של
80% בשנת 2000
ל-42% בשנת 2022
לע"ד זה ירד בגלל תעמולה מכוונת ולא מדויקת שמנסים להשחיר את בג"ץ.
למשל תעמולה של ערוץ 14 וכדומה.
עם זאת, בית המשפט העליון הוא עדיין זוכה באמון הגבוה ביותר בקרב הציבור אפילו ב 2022
ה
42%
מהציבור שנותן אמון בבית המשפט העליון
זה יותר מהתמיכה של 24% בממשלה
18.5% בכנסת,
ו־8.5% במפלגו הפוליטיות.
מ 2008 הוועדה לבחירת שופטים קובעת מי השופטים, והוא כולל את נציגי שלוש הרשויות: שני שרים, שני חברי כנסת, שלושה שופטים ושני נציגים של לשכת עורכי הדין.
כל!!! השופטים הנוכחים מונו מאז.
אז כרגע אין חבר מביא חבר, לא מצאתי עד כמה שזה היה נכון פעם. אבל כרגע לא ענייני להזכיר.
בהולנד בית המשפט העליון מביא רשימה של 6מועמדים. הכנסת (החדר השני) בוחר מהם 3. ובסוף הממשלה ממנה 1 מתוכם לרוב הראשון ברשימה הזאת. זה לא נושא חם שמה. ולא מדברים על דיקטטורה משפטית.
בארץ. בבג"ץ יושבים מעט מזרחים, ערבים, ונשים. יש יחסית הרבה דתיים לאומים. לכאורה אין חרדים.
אין הכרח בייצוג של כולם אבל יש יתרון לכך.
בישראל, בניגוד לרוב הדמוקרטיות, הרשות השופטת היא כמעט הגורם היחיד הבולם את כוחה של הממשלה. אין בישראל שני בתי פרלמנט; אין נשיא שנבחר עצמאית ומחזיק בסמכויות ביצועיות; אין ביזור של הכוח באמצעות מבנה פדרלי ואין מנגנונים אחרים המאפשרים איזונים ובלמים.
בעיני, מתגדי העצמאות והכוח של בג"ץ.
הם אלה שאוהבים טובת עצמם או קבוצתם מעבר לסביר, ולא מפריע להם שיש שוחד, שחיתות ואי צדק.
הם מנסים להשחיר את בג"ץ, לפגוע בכוחו, ובשומרי סף אחרים. בפועל הם מנסים לקדם אותנו לא רק לעולם פחות ערכי וצודק אבל גם למדינה מנוהלת גרוע ולעולם שלישי.
ניסיון הקואליציה הנוכחית,שמשחירים בג"ץ ושומרי הסף האחרים, ומנסים לפגוע בכוחם, עושים זאת לכאורה כדי להקל על לקיחת ונתינת שוחד, לבזוז הקופה הציבורית, לעבוד בשיטות של פרוטקציה ורמזורים, לאפשר שחיתות ולהתנהל בצורה לא תקינה. למשל על ידי ניסיון להוריד את עילת הסבירות.
לצערי, זה לא חשד עתידי, יש כבר שחיתות גדולה במשרדי הממשלה, ומקומות נוספים וחייבים לטפל בה (רמזורים כבר אמרתי?).
בברכה משה בריל
בית שמש.
בעיקר מבוסס על התנ"ך ועל
Wikipedia