דבר תורה לעילוי נשמת א"מ, ר' יהודה בן ר' אהרן משה ז"ל
דבר תורה לעילוי נשמת א"מ, ר' יהודה בן ר' אהרן משה ז"ל
לרגל יום הזיכרון החמישי (היארצייט) – ד' באלול תשפ"ו
במלאת חמש שנים להסתלקותו של אבינו מורינו היקר והאהוב, ר' יהודה בן ר' אהרן משה ז"ל, אנו ביום ד' באלול מעלים את זכרו, להמשיך את דרכו וללמוד תורה לעילוי נשמתו.
בימים אלו של חודש אלול אנו קוראים את פרשת "כִּי תֵצֵא", הכוללת בחובה עשרות מצוות העוסקות ביחסים שבין אדם לחברו, ביושר, בהגינות ובחמלה. אחת המצוות הבולטות בפרשה היא מצוות תשלום שכר שכיר בזמנו:
"בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ, וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא"
)דברים כ"ד, ט"ו(
חז"ל והמפרשים העמיקו רבות בחשיבותה של מצווה זו. התורה אינה רואה בפרעון חוב או בתשלום לשכיר פעולה טכנית בלבד, אלא אבן בוחן למוסר ולרגישות האנושית. האדם שעבד וטרח מצפה לפת לחמו ולשכרו, והשהיית התשלום פוגעת בנפשו ובפרנסתו.
אבי ז"ל גילם את המאמר "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ" בצורה יוצאת דופן ומעוררת השראה בכל הליכות חייו. הוא הקפיד קלה כחמורה ביושר כספי ובכבודו של העובד והזולת. בכל פעם שהגיעה אליו דרישת תשלום, חשבונית או בקשה לפירעון, הוא לא היסס, לא דחה ולא השהה את הדבר אפילו לרגע אחד. מנהגו היה לשלם מיד, במהירות המרבית, מתוך תחושת אחריות עמוקה, הגינות מוחלטת וסבר פנים יפות. הוא הבין שמאחורי כל תשלום עומד אדם, וזריזותו לפרוע כל חוב הייתה לשם דבר ולמופת עבור כולנו.
אולי ראוי להזכיר כאן את עבודתו הראשונה לאחר שסיים את לימודי הנהלת החשבונות: חלוקת משכורות בחברת נוסבוים. עבודתו כללה הכנת מעטפת שכר אישית לכל עובד – מדי שבוע בשבוע!
בשנות ה-60 , התשלום נעשה במזומן: אבינו היה מכין לכל עובד שקית שכר ובה השטרות והמטבעות המדויקים המגיעים לו )עד האגורה\סנט האחרונה). הוא הועסק שם עד שעבר לשמש כמנהל החשבונות של בתי הספר היהודיים, מוסד שבו המשכורות כבר הועברו, ככל הנראה, ישירות לחשבונות הבנק.
זכות ישרותו ומידותיו הטובות מלווה את משפחתנו, ואנו רואים את המשכיות דורותיו ואת הפירות המתוקים של אילן יחסו, המתבטאים בשמחתיים מרגשות:
- בשמחת הנישואין: אנו מציינים בברכה את הנישואין האזרחיים של נכדו נועם עם בחירת ליבו סיגל,היום ומייחלים בשמחה ובהתרגשות לקראת החתונה הגדולה והחופה שתתקיים בעזרת השם ב-4/4/2027 )כ"ז באדר ב' תשפ"ז(.
- בשמחת הלידה: אנו מברכים בשמחה וחיבוק חם ועמוק את נכדו אפי ואת אשתו לורי לרגל הולדת בתם החדשה, שנכנסה למשפחה בשבת והביאה עמה אור גדול.
שרשרת הדורות הממשיכה, השמחות החדשות והתרחבות המשפחה הן העדות החיה לרוחו ולמורשתו של אבי ז"ל.
יהי רצון שזכות המצווה היקרה של "ביומו תתן שכרו", יחד עם כל מעשיו הטובים, הגינותו והשמחות של יוצאי חלציו, יעמדו לעילוי נשמתו הזכה של ר' יהודה בן ר' אהרן משה ז"ל.
שתהא נשמתו צרורה בצרור החיים, וימליץ טוב על כל המשפחה ונזכה לראות תמיד בשמחות, בבריאות ובנחת.
ת.נ.צ.ב.ה.
מידע רקע מ–ג'מיני (שסייע גם בכתיבת שורות אלה):
בשנות השישים, התשלום עבור שכר העבודה בהולנד נעשה בדרך כלל במזומן – לרוב על בסיס שבועי או מדי ארבעה שבועות. זו הייתה תקופתו של "שקית השכר" (או מעטפת השכר) הניכרת, שהייתה חלק מסדר היום הרגיל של רוב האוכלוסייה העובדת.
איך תהליך התשלום עבד בפועל:
- כסף מזומן בשקית נייר: ביום התשלום הקבוע (לרוב בימי שישי אחר הצהריים), העובד קיבל במקום העבודה שקית נייר. בתוכה היה הסכום המדויק בשטרות ובמטבעות, עד הסנט האחרון.
- תלוש השכר: על גבי השקית עצמה, או על פתק שהוכנס לתוכה, הופיע פירוט מדויק של הרכב השכר: שכר הברוטו, שעות העבודה (כולל שעות נוספות, אם היו), והניכויים עבור ביטוח לאומי ומסים.
- חתימה על אישור קבלה: העובדים נדרשו לרוב לחתום במקום על רשימת שכר (לדף נוכחות/תשלום), כדי לאשר שהכסף הגיע פיזית לידיהם.